המאמר יבחן את המשחק בהקשר הטיפולי בתרפיה עם ילדים.
מהו 'טיפול במשחק' ?
'הטיפול במשחק' הינה שיטת טיפול הממוקדת בילד ועושה שימוש במשחקים מגוונים, המשמשים מעין 'שפה' פשוטה ואינטואיטיבית עבור ילדים. מטרת הטיפול במשחק הינה לאפשר לילדים 'לדבר' בדרך אה-ורבלית על קשייהם ולטפל בבעיותיהם.
חדר הטיפול מותאם לילדים ובו משחקים רבים המאפשרים לילד טווח רחב של בחירה – במה הוא רוצה לעסוק ועל מה הוא רוצה 'לעבוד'.
ע"פ האגודה האנגלית לטיפול-במשחק (BAPT) 'טיפול במשחק' הינה שיטה העוזרת לילדים לבטא את רגשותיהם ולעסוק בבעיותיהם הרגשיות, תוך שימוש במשחק ככלי תקשורת מרכזי.
מדוע משחק?
המשחק איננו מאיים ומהווה גשר המחבר בין המטפל אל הילד.
האווירה הטיפולית ומערכת האמון הנבנית עם המטפל מאפשרים לילד להיפתח ולהשתחרר ממצוקותיו.
כמו-כן, בתהליך הטיפולי, הילד עשוי לקבל זוויות ראייה חדשות וללמוד דרכי התמודדות חלופיות ומסתגלות אישית וחברתית. בסופו של התהליך, הילד יחווה את העולם סביבו כמאיים פחות ויוכל להשתלב בו בצורה טובה ומסתגלת.
משחק הינו שפה טבעית, אינטואיטיבית עבור ילדים. אנתוני (Anthony, 1986 אצל צ'ת'יק, 2000) מציין כי "מטופלים צעירים מדברים בשפת המשחק באופן ספונטני יותר ופחות מתגונן, כיוון שבאופן תת-מודע, הם רואים בתחום מיוחד זה תחום המרוחק מן הלחצים והתביעות של חיי היום-יום".
למעשה המשחק הינו שפה – שפה טבעית ואינטואיטיבית עבור ילדים. דרך המשחק ניתן להתקרב ולהגיע אל הילד בדרך שאינה מאיימת עליו. באמצעות המשחק הילד 'עובד' על קשייו באופן ישיר או עקיף. באופן זה ניתן לסייע לילד לבטא את רגשותיו ומצוקותיו, ללמוד על דפוסי התנהגותו ולפתח דרכי הסתגלות מותאמים יותר.
זאת ועוד, "דרך המשחק הילד מפתח ומקיים את עולמו הדמיוני ולומד לנוע בחופשיות בין חייו הפנימיים לבין המציאות הקיימת..." (צ'ת'יק, 2000 עמ' 60).
יתרונות המשחק :
l משחק הוא מהנה, מחבר אותנו בדרך חיובית לאנשים
l דרך ללמידה ולחקירה
l דרך אינטואיטיבית, פשוטה עבור ילדים
l המשחק מרחיב את יכולת ההבעה-העצמית
l המשחק מעודד חשיבה יצירתית
l המשחק מאפשר למידה והתנסות של מצבים חברתיים
l המשחק מפתח יכולות של פתרון בעיות
l המשחק מסייע למשתתפים לבנות ביטחון בעצמם וביכולותיהם
l המשחק הינו דרך לביטוי רגשי ולשליטה על המציאות הסובבת אותם
להלן סקירה קצרה של תהליך התפתחות הטיפול במשחק :
זיגמונד פרויד (1907) תעד לראשונה את הטיפול במשחק בספרו 'הנס הקטן' כאשר ביצע פסיכואנליזה בילד שסבל מחרדה מפני סוסים.
אחריו, בתו אנה פוריד, השתמשה במשחק בשנות ה-40 כדי להקל על יצירת קשר ואמון בין המטפל לילד וכדי לגעת בעולמו הפנימי.
מלאני קליין בשנות ה-50 השתמשה במשחק כדי להבין התנהגות ילדים עד גיל שש, וטענה כי המשחק הוא הדרך אל הלא מודע שלהם כשם שאסוציאציות חופשיות הנם הדרך אל הלא מודע של מבוגרים.
דונלד ויניקוט, בשנות ה- 60, הדגיש את חשיבות המשחק עבור ילדים בהבעת רגשותיהם במרחב הפוטנציאלי שבין הדמיון למציאות.
וירג'יניה אקסליין (1968), פיתחה את שיטת הטיפול במשחק, והדגישה את חשיבות המשחק ליצירת קשר בטוח בין המטפל לילד, וליצירת מרחב מוגן בחדר הטיפולים שמאפשר לילד להביע את עצמו בדרכו שלו.
בימנו, הטיפול-במשחק כבר מוכר וידוע וישנם מטפלים רבים העובדים על-פי שיטה זו, אך ראוי לציין את ד"ר גארי לנדרת' Dr Garry Landreth)) מאוניברסיטת צפון טקסס בארצות הברית, אחד המובילים בעולם בתחום הטיפול באמצעות משחק והמייסד של המרכז הגדול ביותר בעולם ללימודי טיפול במשחק. אל ישראל הביאה את הבשורה ד"ר סוזי קגן, אשר פתחה את לימודי הטיפול במשחק הראשונים בארץ באוניברסיטת בר-אילן ובהמשך הקימה את העמותה הישראלית לטיפול במשחק, עמותת עלו"ה.
למי מיועד הטיפול במשחק?
הטיפול במשחק מתאים לילדים המבטאים מגוון סימפטומים וקשיים: רגשיים, חברתיים והתנהגותיים, כגון: דימוי עצמי נמוך, פחד או חרדה, דיכאון, התקפי זעם, הפרעת קשב וריכוז, קשיי השתלבות חברתית, מצבים של פוסט-טראומה ועוד.
צ'ת'יק (2000) מציין בספרו מספר אירועי-דחק אפשריים, אשר במקרים רבים לא יהוו נזק משמעותי להתפתחות הפסיכולוגית של הילד, אך בחלק מהמקרים עלולים לגרום לסטייה בתהליך ההתפתחות הנורמטיבי :
- מוות במשפחה (הורה, אח, קרוב משפחה)
- גירושין במשפחה
- ניתוח שעובר הילד או אשפוז אחר
- מחלה גופנית או רגשית חמורה של אחד מבני המשפחה
- מחלה חמורה אצל הילד
- התאבדות של אחד מבני המשפחה
- 'משבר חיים' אצל אחד ההורים
- לידת אח או אחות
- פרידות ממושכות מן הדמויות המטפלות
- מעבר המשפחה ממקום למקום
ביבליוגרפיה :
צ'תיק, מ'. (2000). שיטות בפסיכותרפיה של הילד : אסטרטגיות פסיכודינאמיות. (רבינוביץ א': מתרגמת). קריית ביאליק: אח
BAPT – The British Association of Play Therapists
כתבה: נעמה שפינגרן, עו"ס MSW, מטפלת רגשית באמצעות משחק
כתובת פייסבוק: https://www.facebook.com/naamaplaytherapy
אימייל: href="mailto:naama.ada@gmail.comnaama.ada@gmail.com">">naama.ada@gmail.com
